ל'אוקסיטן השיקה לאחרונה ליין מוצרים במהדורה מוגבלת, כשהמרכיב העיקרי בהם היא חמאת השיאה המגיעה מבורינה פאסו שבדרום אפריקה. בכלל, אם אתם מכירים את הסיפור של אוליבייה באוסון, המייסד והבעלים של החברה, אתם בטח יודעים שהוא תומך נלהב בנשות בורקינה פאסו עוד מתחילת שנות ה-80, כשביקר שם וגילה את נפלאות החמאה המופקת על-ידן מאגוז עץ השיאה – מרכיב שנמצא מאז בשימוש במוצרים רבים של ל'אוקסיטן.
הקשר שנבנה בין ל'אוקיסטן ונשות אפריקה במשך 30 השנים האחרונות הינו קשר הדוק ביותר, המאפשר לל'אוקסיטן לרכוש את חמאת השיאה ישירות מנשות המקום במחיר הוגן כדי שיוכלו לפרנס בכבוד את משפחותיהם ולשלוח את ילדיהן ללמוד בבתי הספר. המהדורה המוגבלת של מוצרי חמאת השיאה משקפת את האופטימיות הטמונה בפרוייקט של ל'אוקסיטן ואף אריזת המוצרים עוצבה בהשראת בד הבוגולן הצבעוני, אותו נוהגים ללבוש ילידי המקום.
הליין כולל שלושה מוצרים: קרם ידיים, ליפ באלם וקרם גוף, המגיעים בשלושה ניחוחות שכולם בעצם מגיעים מהיבשת האפריקאית: פרח הקקאו (מחוף השנהב), ורד המדבר (ממרוקו) ופרח ההיביסקוס (ממצרים). קיבלתי מהחברה שני מוצרים מהליין להתנסות: קרם ידיים בניחוח פרח הקקאו וליפ באלם בניחוח ורד המדבר.
בואו נדבר תחילה על קרם הידיים:
המוצר שמחירו עומד על 49 ₪ ל-30 מ"ל מסתמן כמוצר הפופולרי ביותר של המותג ונראה שבצדק. אמנם המחיר שלו יחסית יקר לקרם ידיים, אבל אם אתן מאלו שלא אכפת להן להשקיע קצת יותר במוצר טיפוח איכותי, זהו בהחלט מוצר שיחזיר לכן כל שקל שהשקעתן בו!
שני הדברים העיקריים שאני מחפשת בקרם ידיים הם: שלא יהיה שומני ושייספג במהירות, ושני מאפיינים אלו בהחלט נמצאים בקרם. מספיקה כמות קטנה מאד מהקרם – ממש בגודל של אפון – כדי שעור הידיים יקבל את הלחות וההגנה לו הוא זקוק בימים קרים אלו.
המרקם הסמיך של הקרם מושפע מהפורמולה שלו, המועשרת ב-20% חמאת שיאה יחד עם דבש ותמציות שקדים. הוא סמיך במידה כזו, שכאשר הקרם נלחץ החוצה מהשפופרת הוא שומר על צורתו, אבל ברגע שהוא מתחמם בין הידיים הוא הופך להיות רך כמשי ונספג במהירות. מרגע שמרחתי את הקרם, כפות הידיים שלי הפכו להיות רכות וחלקות - תחושה שליוותה אותי גם בהמשך היום, לאורך שעות ארוכות. חשוב לציין, שגם לאחר שטיפת ידיים במים לא הרגשתי צורך לשוב ולמרוח את הידיים, כמו שקורה לי אחרי שימוש בקרמים אחרים.
בנוסף, הניחוח הנעים והעדין ביותר של הקרם (במקרה זה, של חמאת קקאו רכה ומתקתקה) לא משתלט על האוויר והוא כמעט בלתי מורגש.
ללא ספק, קרם הידיים הזה הולך להיות דייר קבוע בתיק שלי !!!
המוצר השני – ליפ באלם בניחוח "ורד המדבר" – מכיל 10% חמאת שיאה אורגנית (עם תו תקן של ארגון ה-ECOCERT האירופאי) והוא אמור להעניק לחות, לתקן ולהגן על שפתיים יבשות וסדוקות. לדברי החברה, הגמישות והרכות של השפתיים ישוחזרו במלואם, כאשר תמציות הורד המרוקאי שהבאלם מכיל ייבשמו בעדינות את השפתיים עם ניחוח פירותי ומיוחד של ורדים.
כידוע, ליפ באלמים יכולים להגיע בצורות וגדלים שונים. הליפ באלם הנוכחי מגיע גם הוא, כמו קרם הידיים באותה סדרה, ארוז בטיובה צבעונית בגודל 15 מ"ל, ללא אפליקטור מתאים כך שאת המריחה על השפתיים יש לעשות באמצעות האצבעות. לי אישית אין כל-כך בעיה עם זה, אבל יכול להיות שלאחרות זה יראה לא מאד היגייני. גם במוצר זה מספיקה כמות ממש קטנה של חומר כדי לכסות את השפתיים.
למרות שהליפ באלם מכיל חמאת שיאה, המרקם שלו אינו כבד והוא מזכיר את אלו מהסוג הג'לי (כמו וזלין כזה), אבל בהחלט לא עם אותה תחושה- זאת אומרת, כן מרגישים אותו על השפתיים, אבל בצורה קלילה יותר ולא מעיקה. אגב, הגוון שלו מעט צהבהב כמעט שקוף והוא מעניק ברק עדין לשפתיים.
הניחוח של הליפ באלם מכונה "ורד המדבר", אבל שהשם שלו לא יטעה אתכן - הוא מריח יותר כמו משהו לימוני עם רמז קל לניחוח ורדים. סה"כ ניחוח נחמד, אבל אל תצפו לקבל פה ארומה של זר ורדים.
לסיכום, זהו מוצר מושלם לפי שמחפשת ליפ-באלם שלא יעיק על השפתיים, יטפח אותן וגם יגרום להן להראות יפות ומבריקות באותו הזמן. גם מחירו (59 ₪) לא כזה יקר בהתחשב בעובדה שמדובר במוצר עשיר ברכיבים אורגניים ועוד במהדורה מוגבלת.
את המוצרים בסדרה המוגבלת של חמאת השיאה – כולל קרם גוף באותם ניחוחות: קקאו, ורד המדבר והיביסקוק (מחיר: 100 ₪, תכולה 100 מ"ל) - ניתן להשיג בסניפי רשת ל'אוקסיטן ברחבי הארץ ובחנות המקוונת באתר.
נתחיל מהקנקן: האריזות משגעות, עושות כיף העיניים ואם מעבר להיותו לא שומני ובנוסף על ספיגה מהירה גם חסכוני. מוצר מנצח. המחיר אכן לא זול.
השבמחקאשר לא הגייני בעיני זה הקופסאות הקטנות שצריך להכניס אצבע כדי להוציא את המוצר. לקחת מעט מתוך טיובה ולמרוח בעצמי, משאיר את המוצר הגייני שזה חשוב.
המחירים של לאוקיטן לא זולים, אבל המוצרים מאוד מיוחדים.
אהבתי את העיצוב :)
השבמחקאישית מפריע לי שאין אפליקטור למוצרי שפתיים, בעיניי מהווה חיסרון למוצר - גם מבחינת ההיגיינה וגם מבחינת ההתעסקות.